וידיאו בחינוך

למה וידיאו בחינוך?
תרבות בית ספרית - מערך פעילות לימודית מתוקשבת

בדף זה תמצאו עזרים שונים לתכנון פעילויות בוידיאו דיגיטאלי בכיתה, כמו כן אוסף של פעילויות חינוכיות המחולקות לפי זמן הצפייה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


למה וידיאו בחינוך?
√ בתי ספר משתמשים עכשיו בוידיאו לצורך הוראה מפני שזה זול ופשוט ש-"וידיאו אחד שווה יותר ממיליון מילים" - "One Movie is Worth a Thousand Words"
צעירים חיים כיום בעולם מולטימדיה ומעריכים סביבות למידה מגוונות. וידיאו נותן להם את המוטיבציה ללמוד באמצעות עולם המולטימדיה
אנשים חושבים שמדיות שונות כמו: טקסט, תמונה, קול ווידיאו יותר מעניינות מהוראה פרונטאלית כמו  לוח וגיר ("Chalk and Talk")
√ צפייה בסרטים ניתנת בקלות להעביר קדימה ואחורה לפי קצב אישי כך שיכול להתאים למגוון רחב של לומדים
√ עכשיו שקל מאד לייצר סרטים, יש שלל הזדמנויות לשיתוף פעולה ואינטראקציה בין הסטודנטים והמרצים דרך האינטרנט. לדוגמה: Web Camera, שידור הרצאות באינטרנט, וידיאו על פי דרישה (VOD-Video on Demand), ועידת חוזי (Videoconferencing) ועוד.
√ סרט אחד יכול להעניק חוויה משותפת לכל התלמידים וכמו כן ללכד קבוצות של צופים
√ וידיאו יכול ליצור עניין ולגרות יצירתיות
√ מגביר את סגנונות הלמידה (שהרי וידיאו משלב כמה חושים)
√ סרטים יכולים לקשר את התלמידים למקומות רחוקים שאי אפשר ללכת אליהם כמו החלל החיצון, תרבויות רחוקות ועוד
√ בנושאים שנויים במחלוקת, סרט יכול להציג נקודת מבט שונה על הנושא
√ סרטים יכולים להדגים  רעיונות לא מופשטים ומורכבים או כאלו שחייבים המחשה
√ יחד עם אסטרטגיות צפייה יעילות, סרטים יכולים לעזור בהתפתחות של חשיבה ביקורתית (על ידי דיונים, השוואות ומקרים מנוגדים)
√ סרטים יכולים להביא שוויון הזדמנויות  לימודיות, שהרי כל התלמידים חשופים לאותו מידע.
√ מורים מעידים שתלמידים זוכרים יותר טוב, מבינים רעיונות בצורה מהירה יותר ולומדים על מוטיבציה כאשר יש מעורבות של וידיאו
√ עוזר לתלמידים לקשור את תוכן הלימודים (תוכנית הלימודים) לעולם החיצון
√ מכוון את התלמידים לפיתרון בעיות ולמידת חקר

חזור להתחלה

 

עניינים טכניים
הכנת הכיתה ואוירה כיתתית לצפייה בסרט הינם מרכיבים  מאוד חשובים.

יום לפני הפעילות צריך לבדוק שכל האמצעים הטכניים (טלוויזיה,מקרן, מארוכים לחשמל, שלטים, חיבורים) פועלים כתקנם ושהמורה יודע כיצד להפעילם או אם יש איש מקצוע שיעזור לו להפעילם.

צריך לבחור את כמות האור שהמורה רוצה שיהיה בכיתה בזמן הצפייה. רעיון טוב הינו לחבות את האורות הקרובות לטלוויזיה/מקרן ולהשאיר את האורות האחוריים דלוקים במשך הסרט. רעיון נוסף הינו לחבות את האורות אבל להשאיר את התריסים פתוחים. אור יותר חזק יעזור לתלמידים להיות מרוכזים יותר כאשר פחות אור ייתן אפרט דרמטי יותר להקרנה. 

כמורה צריך לחשוב על מיקום בו נעמוד. בדרך כלל נרצה לעמוד במקום שנוכל לשמש כ-facilitator לפעילות הספציפית. לעמוד קרוב יותר למקרן/טלוויזיה ייתן למורה את האפשרות להצביע על המסך (זה טוב במיוחד מורים למדעים), כאשר לעמוד רחוק יותר ייתן את האפשרות להסתובב חופשי בין התלמידים.

אם משתמשים בחלק של סרט  אנלוגי יותר ארוך צריך למקד את סרט בנקודה התלמידים יתחילו לצפות כדי למנוע זמן מת בכיתה שיכל להוביל לפיזור ריכוז התלמיד. אם משתמשים בסרט דיגיטאלי וחותכים חלק צריך לבדוק שלא השארנו חלקים חשובים מחוץ לסרטון. (כיצד חותכים סרט ? מוסיפים כתוביות? ועוד על עריכת וידיאו דיגיטאלי -מדריך פשוט וקל-לחצו כאן)

חזרה לתרשים

 

זמן הצפייה
קודם כל צריך להחליט האם להשתמש בכל הסרט או החלקים קצרים ממנו. תזכרו שרוב המדינות נותנות להקרין סרט בעל 3 דקות באופן חוקי, בלי צורך לבקש רשות מבעל זכויות הסרט.

בדרך כלל בוחרים להקרין חלקים של סרטים כדי ליצור דינאמיות בשיעור.  אם רוצים בכל זאת להשתמש בכל הסרט צריך מדי כמה דקות לעצור את הסרט ולהשתמש בטכניקות לצפייה בכדי לבדוק אם התלמידים מבינים את הסרט, לתת משוב, לעלות נקודות דיון, להבהיר מושגים ועוד.

חזרה לתרשים

 

תוכן הסרט
אין כללים לגבי בחירת תוכן הסרט. באופן עקרוני כל סרט יכול לשמש כסרט חינוכי מפרסומת לקליפ של מוזיקה ועד סרטים תיעודיים יכולים לשמש לפעילות חינוכית

כדי להימנע מהפתעות מול התלמידים בכיתה כדאי לצפות בסרט או סרטון לפני השיעור לרענן את זיכרוננו ולבדוק שהוא אכן מתאים לפעילות

הסרט או סרטון לא חייב להיות מרכז הפעילות החינוכית. הסרטון יכול לעזור להדגים חלק משיעור יותר גדול או שיכול לשמש כפתיח לנושא גדול יותר

חזרה לתרשים

 

אסטרטגיות לצפייה

פעילויות לפני הצפייה
ידע קודם: לכתוב לפני הסרט מה שהם יודעים על הנושא. בסוף צפייה בסרט הם מוסיפים את הדברים החדשים שהם למדו על אותו נושא
לחלק את הכיתה לקבוצות ולסכם ביחד מה הם יודעים על הנושא. ביחד מתכננים שאלות אפשריות בנושא של הסרט. בסוף הסרט הם יכולים לענות על השאלות (של עצמם או של קבוצה אחרת)

פעילויות תוך כדי הצפייה
צפייה ממוקדת:
נותנים לתלמידים שאלות שהם צריכים למצוא את תשובותיהן במשך הסרט. בסוף הסרט הם עונים לשאלה בכתב או בעל פה
נותנים לתלמידים תפקידים שהם אחראים לעורך כל הסרט. (מוזיקה, דמות, נושא ועוד)

חלקים של הסרט
Clips : להתמקד רק בחלק של הסרט ולהקרין אותו כל פעם כאשר המורה מתמקד בהיבטים שונים של אותו clip. (זה טוב במיוחד עם ילדים עם לקויות שונות או ילדים קטנים)
ללחוץ על כפתור ה-
Pause: לעצור את הסרט כדי להביא את תשומת הלב על נושא/עובדה מסוימת וכדי ליצור קשרים בין תחומיים (למשל: הקשר עם העולם החיצוני)
לעצור את הסרט כדי להבהיר נושא, רעיון מרכזי או מושג ולבדוק הבנה של מושגים/רעיונות ונושאים שהוצגו בסרט
לעצור את הסרט ולפרק פיסות גדולות של מידע
לעצור את הסרט ולתת לתלמידים לשער ולנבא מה יקרה בהמשך
לתת לתלמידים לעצור ת הסרט כשהם חושבים שמשהו מעניין אותם במיוחד, כך שאפשר לתת משוב לסרט ולתלמיד או כאשר הם מצאו תשובה לשאלה מסוימת שהמורה הציבה לפני הצפייה
לעצור את הסרט כאשר יש אירוע חשוב שצריך הדגשה מיוחדת

צפייה בלי קול: על התלמידים לתאר מה קורה בסרט (בעל פה או בכתב)
כאשר לשון הסרט שאינו מתאים לקבוצת הגיל, המורה מתאר מה קורה
התלמידים יכולים לנחש אילו שאלות נענות בסרט
"צפייה" בלי תמונה: לשאול את התלמידים לפי הקולות שהם שומעים מה הם היו מצפים לראות (בעל פה או דרך ציור) ולהשוואת את הניבוי לסרט האמיתי
לדון עם התלמידים על תפקידו של המוסיקה, צלילים וקולות בסרט
צפייה עם כתוביות: להוסיף את הכתוביות תוך כדי הסרט לשיפור קריאה, למידה של שפה שנייה, לחזק שפה, להציג מושגים חדשים.

פעילויות לאחר הצפייה לגיל הצעיר
לפנות לשכן: כל ילד מבקש מהילד הקרוב יותר (השכן) הסבר על מושג שהוצג בסרט
מסיבת תה: תוך כדי צפייה לבקש מהתלמידים לרשום דברים שהם למדו מהסרט (דברים שלא ידעו קודם). לאחר הסרט הילדים מטיילים בכיתה הוא משתפים את חבריהם במה שהם למדו. הם יכולים גם להתחיל את המשפט עם "האם ידעת ש..." ולהיות אחראיים בהפצת העובדה החדשה שהם למדו מהסרט. לאחר מכן אפשר לארגן את העובדות ולשים אותם לפי קטגוריות
כתיבה מהירה: מיד לאחר הצפייה לתת לתלמיד זמן מוקצב (2 דקות) כדי לכתוב על הסרט. זאת טכניקה טובה במיוחד לאחר צפייה בסרט מעורר רגשות
ארבע פינות: על המורה לבחור 4 רעיונות מרכזיים המוצגים בסרט לתייג את ארבע פינות של החדר עם רעיון אחד. לבקש מהתלמידים לבחור רעיון אחד המעניין אותם והיו רוצים לחקור אותו. צריך לתכנן פעילות לכל אחד מהפינות ואז אפשר לשתף את כל הכיתה במה שהם עשו
שולחן עגול: התלמידים יושבים במעגל. המורה שואל שאלה שיש בה ריבוי תשובות. התלמידים מעבירים נייר או בריסטול ורושמים את התשובות כל אחד לפי תורו בלי לחזור על אותה תשובה

פעילויות לאחר הצפייה לגיל הבוגר
סיעור מוחות: להציג את הרעיון או נושא המרכזי של הסרט. התלמידים מחולקים בקבוצות מדברים על נושאים הקשורים עליו. לכל קבוצה יש דובר המסביר את הנושאים או רעיונות. צריכים לתת לתלמידים אחרים לשאול שאלות הבהרה. על המורה לסכם את הרעיונות של כל הקבוצות להבהיר מושגים שאינם ברורים
לכלל בקבוצה: לחלק את התלמידים לקבוצות ולבקש שיצרו מפה מושגית סביב נושא הסרט. הם מתחילים עם כתיבת מושג המרכזי של הסרט האמצע המפה ואז כל המשתתפים הקבוצה מוסיפים מילים או מושגים שונים הקשורים למושג המרכזי, הם גם צריכים לארגן אותם לפי קטגוריות. על המורה לפתוח את התרשימים לדיון, להוסיף מידע ולהבהיר מושגים לא מובנים
השוואה ועימות: לאחר הצגת שני מקרים מהסרט להרכיב טבלה של דומה/שונה. כל קבוצה מציגה את הטבלה של עצמה ויוצרים טבלה כיתתית. יש אפשרות לצפות בסרט בצורה חוזרת ולהוסיף מידע
למספר ראשים: לאחר להציג שאלה מרכזית לדיון למספר את התלמידים מאחד לרבע (או יותר). לחלק את התלמידים לפי המספרים ולדיין בשאלה, הם חייבים לבדוק שכל אחד יודע את התשובה. לכל קבוצה יש דובר שיציג בפני הכיתה
Jigsaw: לחלק את הכיתה לכמה קבוצות. כל קבוצה אחראית על חלק שונה מהנושא הנבון. הם צריכים במשך הסרט להתמקד בנושא "המומחיות" שלהם. לאחר הצפייה הקבוצה נפגשת ומשתפים מידע על אותו נושא. לאחר מכן אחד מכל קבוצה עובר לקבוצה השנייה כך שכל קבוצה חדשה מורכבת מנציג מכל אחת מהקבוצות הישנות. כל אחד מהנציגים מסביר את הנושא שלו
פיתרון בעיות: המורה מציג בעיה שאפשרי לפתור אותה באמצעות תוכן הסרט. מחלקים את התלמידים בקבוצות ומנסים לפתור את הבעיה. נציג אחד צריך להסביר את התהליך בו פתרה את הבעיה ובאילו מושגים השתמשו

חזרה לתרשים

 


תאריך עדכון: 20-02-2006